לכל מטופל פוטנציאלי, שמתחיל במחקר אודות השתלות שיער ומתייעץ עם מומחה לשיקום שיער, כבר יש סט של נימוקים בקשות וציפיות עבור שיקום השיער שלו. רוב המטופלים נוטים להיות גברים, והם בדרך כלל מחפשים לשפר את המראה הכללי שלהם. האינטרס המשותף של המטופל והרופא המטפל הוא לבצע בירור מעמיק של ציפיות כבר מההתחלה ולאחר מכן לדון באפשרויות הכירורגיות הזמינות.
הסיבות שבגינם מטופל מתעניין בשיקום שיער תורמות רבות לעיצוב רמת הציפיות שלו בקשר להשתלה.
יש שתי סיבות עיקריות שבגללם אדם מתעניין בהשתלת שיער:
א.כדי לשפר את המראה החיצוני שלו ולעכב את תהליך ההזדקנות האישי.
ב. כדי לשפר את הביטחון עצמי והערכה עצמית שלו.
גברים רבים לא יודו בזה, אבל נשירת שיער היא אירוע מאוד שלילי וטראומתי בחיים שלהם. יש לה השפעה ישירה על איך גברים תופסים את עצמם בסביבות חברתיות ועסקיות, וחשוב יותר איך זה משפיע על התפיסה של חברי/עמיתים לעבודה על חברם המקריח. יש גברים שיפרשו נשירת שיער כהזדקנות מוקדמת כשהם עדיין מרגישים צעירים בלב ואחרים עשויים לבוא להאמין שאבדן השיער מאפיל על האופן שבו הסביבה מגדירה/מתייחסת אליהם. יש מקריחים שסבורים שחושבים עליהם קודם כל בתור מקריחים ורק אח"כ שופטים את אישיותם. לכן הסיבות שבגינם אדם מתעניין בהשתלת שיער עשויות להשפיע עמוקות על רמת ציפיותיו מההשתלה. על הרופא המטפל להיות רגיש וקשוב לרמת הציפיות של המטופל הפוטנציאלי ולשקול בכובד ראש האם הוא יכול לעמוד ברף הציפיות שלו. במידה והוא סבור שהוא לא יכול עליו להסביר למטופל בצורה מפורטת מדוע הוא אינו יכול לעמוד בציפיות (אזור תורם מוגבל או רמת ציפייה לא ראלית) ולהראות למטופל מקרה דומה לשלו כולל תמונות של תוצאה סופית ואז לבחון את התגובה של המטופל, האם הוא מאוכזב מהתוצאה? האם הוא שבע רצון?
כאשר ברור שמטופל מבקש השתלת שיער עם רמת ציפיות לא מציאותיות, למשל אדם 45 בן מצפה לשחזר את שערו כמו שהוא היה בגיל 20, הציפייה חייבת להיות מנוהלת בהקשר מציאותי. אותו הדבר חל על אדם מקריח עם סווג של 6-7 נורווד ומצפה לראש מלא שיער כאשר יש לו אזור תורם מוגבל או דליל. במקרים כאלה עדיף אפילו לבטל את הטיפול עד שהמטופל יעבור תהליך של ראליזם בהקשר של התוצאה והוא יהיה שלם ושבע רצון מהתוצאה הראלית אליה ניתן להגיע.
מידע שמאוד משפיע על תכנון השתלת שיער, ותוצאה סופית כולל:
גיל: ככול שהמטופל מבוגר יותר ככה ניתן לחזות את המשך ההתקרחות שלו ולתכנן את ההשתלה בהתאם לגיל. במידה ומטופל בשנות ה 20 שלו קשה מאוד להעריך איך תיראה המשך נשירת השיער שלו. לפיכך למטופלים צעירים צריך לעשות השתלות שיער יחסית סולידיות כדי לשמור אזור תורם למקרה של המשך התקרחות בעתיד. שמדברים על השתלה סולידית מדברים על רמת צפיפות בינונית, קו שיער יחסית גבוה ולעתים אפילו קו שיער עם מפרצים קטנים כדי לחסוך בזקיקים עבור העתיד ובעיקר כדי לא להגיע למצב שהחלק הקדמי יהיה מפוצץ בשיער והאחורי ריק לחלוטין ולקבל מראה לא טבעי.
היסטוריה של נשירת שיער במשפחה של המטופל: היסטוריה של נשירת שיער בקרב הגברים קרובי המשפחה הקרובה ביותר של החולה (הורים, סבא ואחים) עשויה לספק כמה תובנות לגבי שניתן לצפות לגבי המשך אבדן השיער של המטופל.
מאפייני השיער של המטופל: האם השיער של המטופל הוא עבה? דק? חלק? מקורזל? בהיר? כהה? מה צבע הקרקפת? האם הקונטרס בין צבע השיער לבין צבע הקרקפת בולט יותר או פחות? כל אלה משפעים רבות על תכנון ההשתלה ועל התוצאה הסופית. שיער עבה ייתן נפח גדול יותר להשתלה כנ"ל גם שיער מקורזל.
היסטוריה של ניסיונות קודמים בשיקום שיער: גברים רבים שחוו אבדן שיער ניסו טיפולי השתלת שיער קודמים, שימוש בתרופות כגון פרופסיה ומינוקסידיל. המטופל צריך לחשוף את המידע החשוב הזה ובהתאם לזה לתכנן את ההשתלה. האם יש מספיק אזור תורם כתוצאה מהשתלה קודמת? האם הנשירה נעצרה כתוצאה משימוש בתרופות? כל אלה אמורים להיות מרכיב חשוב בתכנון ההשתלה.
שיקולי עלות: מרכיב חשוב מאוד בתכנון ההשתלה. בעוד חלק מהחולים עשויים להגדיר את המחיר כגורם משני לחלק נכבד מדובר במרכיב מאוד חשוב בהחלטה האם לבצע את השתלת השיער. השאלה שצריכה להישאל היא איך לתכנן השתלה שביחס של עלות מול תועלת תספק את הצרכים והציפיות של המטופל. במידה ומגבלת התקציב מונעת מהרופא להגשים את הציפיות של המטופל יש לשקול חלופות אחרות או לדחות את הטיפול או להציע פשרות שמקובלות על הצדדים.
