תיאום ציפיות בהשתלת שיער הוא אחד הדברים החשובים ביותר לפני הטיפול וזה מה שיגרום למטופל להיות מאושר מההשתלה. למעשה ניתן להגיד בבירור שזה התהליך שיקבע בסופו של הדבר האם המטופל יהיה שבע רצון מהטיפול או שהוא יהיה מאוכזב למרות שצמח לו השיער. אך לפני שנרחיב על העניין של התיאום ציפיות חשוב לי לחדד עניין מאוד חשוב לגבי השתלת שיער. חשוב שמועמדים יבינו שכל מקרה לגופו. לכל מטופל פוטנציאלי יש רמת צפיפות משלו באזור התורם, גנטיקה ונטייה להתקרחות עתידית משלו, מבנה פנים משלו (פנים רחבות, עגולות, צרות ארוכות), סוג שיער משלו (חלק,גלי מתולתל וכו',) גיל משלו, צבע שיער ועוד פרמטרים שבסופו של דבר יקבעו איך תיראה התוצאה של השתלת השיער.
הרבה מטופלים מגיעים עם רמת ציפיות ורצונות גבוהים כתוצאה מהתרשמות מהשתלה של מישהו מפורסם (כמו ווין רוני למשל) או מתוצאה של מכר או חבר פורום מתקרחים מסוים שלא ניתנים למימוש במציאות. יתרה מכך חלק נכבד מהמרפאות בארץ ובעולם עובדות לפי תבניות כלליות כמו למשל – מקסימום 1500 שתלים ל fue בלי לקחת בחשבון האם רמת הצפיפות תהיה מתאימה למטופל שכן אם המטופל צריך תיקון קטן במפרצים וקו שיער יתכן ו ה 1500 זקיקים יספקו אותו, אבל למטופל שהוא נרווד 3 ומעלה עדיף לא לעשות השתלת שיער בכלל מאשר לעשות רק 1500 זקיקים כי כדי להגיע לרמת צפיפות שתשביע את רצונו הוא חייב 3000 זקיקים ולעתים אפילו קצת יותר.
נרחיב מעט על פרמטרים שמשנים את צורת ותכנון ההשתלה (וכמובן את התוצאה הסופית :
רמת צפיפות של אזור תורם: אזור תורם ממוצע מכיל 80 זקיקים לס"מ מרובע. במידה ולמטופל יש אזור תורם מעל הממוצע ניתן לחלץ לו כמות זקיקים גדולה יותר ולעשות לו השתלה צפופה יותר. במידה והאזור התורם הוא מתחת לממוצע בדר"כ כמות השיער שאפשר להוציא למטופל ורמת הצפיפות של ההשתלה הם סולידיים יותר.
גיל: במידה והמטופל בשנות ה 20 ויש לו נטייה גנטית להמשיך להקריח עדיף ללכת על צפיפות סולידית וקו שיער גבוה כדי לשמור זקיקים לעתיד. במידה והמטופל בגיל 40 + ושטח ההתקרחות שלו קטן ניתן לעשות לו צפיפות גבוה יותר.
סוג שיער: שיער מתולתל מושתל למשל נותן בדר"כ נפח גדול יותר לעומת שיער חלק. לכן רמת הצפיפות צריכה להיות בהתאם.
צבע שיער: שהשיער בלונדיני או לבן למשל רמת הצפיפות יכולה להיות נמוכה יותר ועדיין לספק את המטופל בגלל שרמת שהקונטרסט בין צבע הקרקפת לבין צבע השיער הוא נמוך יותר. שהשיער הוא שחור או כהה יותר ההפך הוא הנכון.
מבנה פנים: קו השיער חייב להיות מעוצב לפי מבנה הפנים של המטופל למשל שהפנים צרות וארוכות עדיף שקו השיער יהיה נמוך יותר כדי "לקצר" מעט את הפנים.
נטייה גנטית: אם אבא, סבא של המטופל קרחים לחלוטין וזה נראה שהוא הולך בעקבותיהם עדיף לפעמים ללכת על השתלה סולידית יותר ולעתים אפילו לוותר על כל העניין. לעומת זאת יש מטופלים שגנטית מקריחים רק במפרצים או רק באזור הכיפה ואז ניתן לעשות להם השתלה צפופה יותר.
אז מה עושים: יושבים עם הרופא לפני ההשתלת שיער ומתכננים את קו השיער, את רמת הצפיפות והכי חשוב למעשה זה שהרופא יראה למטופל תוצאות של מיקרים דומים לשלו: גיל דומה או קרוב, מבנה פנים דומה, סוג וצבע שיער דומים, אזור תורם זהה בצפיפותו, רמת צפיפות דומה בהשתלה ומבנה קו שיער דומה לשלו. רק אחרי שהמטופל מראה סימנים של שביעות רצון מהתוצאה הדומה ניתן להתקדם איתו הלאה לתהליך של ההשתלה. במידה והוא מעקם את פרצופו עדיף לחכות עם העניין או לשנות את תכנון ההשתלה לרמה שהמטופל יראה שביעות רצון, אחרת מה שיקרה זה שהמטופל יהיה מאוכזב מהטיפול ואף רופא/מרפאה לא מעוניינים להגיע למצב כזה אלא אם מה שמעניין אותם זה רק הכסף שלו.
