אחד הדברים החשובים ביותר שמגדירים רופא/מרפאה אמינים, טובים ומקצועיים בתחום השתלת שיער זה רופאים שלוקחים בחשבון את המשך ההתקרחות של המטופל בעתיד בהתאם לגיל המטופל, המטען הגנטי של המטופל, שימוש בתרופות נגד נשירה, האזורים בהם הוא מקריח וכמובן מצב השיער שעדיין לא נשר. בהתאם להערכות של הפרמטרים הללו הרופא צריך לתכנן את ההשתלה גם אם התכנית לא עומדת בקנה אחד עם הצרכים והציפיות של המטופל. במידה והמטופל לא משתכנע לגבי תכנית ההשתלה של הרופא ורמת הציפיות שלו היא שונה אז יש שתי אפשרויות, הראשונה, לדחות את ההשתלה או לבטל אותה. השנייה היא להגיע לפשרה באמצע עם המטופל שלא תגרום לסטייה משמעותית מתכנית ההשתלה. בהמשך הכתבה ניתן דוגמאות לפשרות, אבל קודם כל ננסה לפרט על הפרמטרים שבאמצעותם ניתן לחזות את המשך ההתקרחות ומהם הפתרונות האפשריים עבור המטופל.
גיל המטופל: במידה והמטופל בגילאי ה 20 וההתקרחות התחילה בגיל צעיר יחסית ברוב המקרים ההתקרחות תמשיך לכיוון של נרווד 5 ומעלה. במקרים כאלה חשוב מאוד לבדוק לעומק את רמת הצפיפות של המטופל (האם היא מעל הממוצע או מתחת לממוצע) ולהעריך בהתאם מהי כמות הזקיקים המקסימלית שיהיה ניתן להוציא ב 3 טיפולים ואיזה אזורים ניתן לכסות עם אותה כמות וכמובן באיזו רמת צפיפות. בדרך כלל כשהמטופלים הם צעירים ומועדים להתקרחות עתידית הרופא יציע רמת צפיפות בינונית ומטה וקו שיער יחסית גבוה כדי לשמור על כמה שיותר זקיקים באזור התורם לעתיד. לעומת זאת מטופל בגיל 40 + שרק התחיל להקריח ויש לו אזור תורם טוב המעוניין לשחזר את קו השיער והמפרצים שלא מזמן נשרו לו, יכול וצריך לצפות לקו שיער טבעי עם רמת צפיפות גבוהה.
מטען גנטי: כידוע התקרחות היא עניין תורשתי לכן על הרופא והמטופל לחקור היטב את ההיסטוריה המשפחתית כדי לנסות לחזות את המשך ההתקרחות. במידה וההתקרחות עלולה להמשיך, ההשתלה חייבת להיות סולידית יחסית ולהפך מטופל שמקריח לאורך הרבה שנים במפרצים ואביו נמצא בדיוק באותו מצב יכול להגיע לשחזור שיער לא פחות ממדהים ברמת הצפיפות.
שימוש בתרופות: המרפאה נפגשת המון פעמים במטופלים שהצליחו לעצור את ההתקרחות ע"י לקיחת תרופות כגון פרופסיה ומינוקסידיל למשך מספר שנים. גם במקרה כזה הרופא יכול ללכת על השתלה שהיא פחות סולידית וללכת על רמת צפיפות גבוהה יותר בהנחה שהתרופות אכן עוצרת את נשירת השיער בעתיד.
האזורים בהם המטופל מקריח: לעיתים מטופלים מתחילים להקריח באזור הכיפה . לא שווה להשקיע אלפי זקיקים בכיפה ואז להשאר עם פרונט דליל בעתיד . לכן מטופלים שמבקשים לעשות השתלת שיער באזור הכיפה שהוא פחות חשוף לעין עדיף להם לעשות רמת צפיפות סולידים כדי שאם חלילה ההתקרחות תגלוש לחלקים הקדמיים יהיה להם מספיק אזור תורם כדי למלא כמו שצריך את האזור .
מצב השיער שעדיין לא נשר: האם שאר השיער של המטופל שעדיין לא נשר הוא עבה? מלא? צפוף? בדר"כ לפני שהשיער מתחיל לנשור הוא הופך להיות דק יותר, דליל יותר וזה תהליך שיכול לקחת שנים עד שכל השיער נושר. לכן רצוי לרופא לבחון היטב את טיב השיער של המטופל כדי לנסות לחזות האם ההתקרחות תמשיך בעתיד. בדרך כלל רואים סימנים ברורים ומקדימים לפני שמתחילה נשירה והתקרחות מסיבית.
פשרה בין מטופל לרופא יכולה להיות למשל: קו שיער בגובה ביניים בין מה שהמטופל רוצה לבין מה שהרופא מייעץ לעשות. או למשל התייחסות לאזור הכיפה בהשתלה אבל ברמת צפיפות נמוכה שתאפשר שמירת זקיקים לעתיד. לעתים אפילו רופאים מתייחסים לאזור מסוים בקרקפת רק לתת פתרון פסיכולוגי למטופל ולא מעבר. בכל אופן דרוש תאום ציפיות מדויק בין הרופא למטופל כדי להגיע למקום שבו המטופל שבע רצון מההשתלה.