מאמר זה עוסק בהשוואה בית השתלת שיער סטריפ לבין השתלת שיער fue. כולל היתרונות והחסרונות של כל שיטה. עד לפני 10 שנים טכניקת השתלת שיער fue שמאופיינת בהוצאה פרטנית של זקיקי שיער הייתה מעין חלופה משנית לטכניקת הסטריפ שכללה הוצאה של רקמת עור שלמה מהאזור התורם, בעולם השתלות השיער. השימוש בשיטת ה fue בתחילה לא התקבל כסטנדרט חדש בתעשייה, למרות שהמון רופאים המתמחים בהשתלת שיער ניסו לבצע את הטכניקה, חלקם הצליחו יותר וחלקם הצליחו פחות. בשנים האחרונות השיטה עוררה עניין מחדש בענף השתלות השיער וצברה פופולריות רבה בתחום, בעיקר בגלל כלים ניתוחיים חדשניים שפותחו בארה"ב המאפשרים לבצע את ההליך בצורה מהירה יותר ובטוחה יותר (לחלץ את הזקיקים בלי פגיעה בשורש השערה).
מאמר זה דן ביתרונות ובחסרונות של כל שיטה, ובכן נתחיל את הדיון בעניין העיקרי שמהווה את ההבדל בין השיטות:
השתלת סטריפ מייצרת בהכרח צלקת לינארית באזור התורם מה שמהווה חיסרון גדול אל מול שיטת ה fue. היתרון של ה fue בא לידי ביטוי בעיקר לאנשים שאוהבים ללכת עם תספורות קצרות או לחלופין למטופלים שבגלל רמת גלוגן ירודה מחלימים בצורה גרועה בכל מה שקשור לצלקת ולעתים אף "זוכים" לצלקות גדולות ורחבות באזור התורם. חשוב לציין שאחד מסימני ההיכר או יותר נכון תופעות הלוואי של השתלת שיער באופן כללי היא הצלקת בעורף שהיא הגורם מס 1 להסגרת עניין ההשתלה ובכך בפגיעה בפרטיות של אנשים שמעוניינים לשמור את העניין בסוד (רוב האנשים שאני פגשתי). העניין בא לידי ביטוי לא רק עם צלקות גדולות ורחבות ושיער קצר אלא גם אם שיער ארוך יותר כשהוא רטוב או שהמטופל חובש כובע שגורם לצלקת להיחשף.
בשיטת ה fue לעומת זאת אין צלקת לניארית ואין סימנים מיוחדים לכך שהמטופל עבר השתלת שיער וזאת כמובן בתנאי שהרופא מספיק מיומן בביצוע fue ויודע לחלץ את הזקיקים באופן נכון ומתון ולא מוציא שתלים סמוכים אחד לשני מה שיכול לגרום לקרחות באזור התורם. יתרון נוסף של שיטת ה fue זה הכמות המועטת יחסית של זקיקי השיער שנזרקים לפח בגלל שהם דקים או שבורים מידיי. הדרך הכי טובה להסביר את העניין הזה הוא לדמות את העניין לקטיף תפוחים. מצד אחד אפשר לנענע חזק את הענפים של העץ והתפוחים יפלו (כולל התפוחים הקטנים,הרקובים והלא בשלים) ומצד שני אפשר לעלות עם סולם ולבחור רק את התפוחים הגדולים והבשלים ביותר כמו בשיטת ה fue שבה יש לרופא את היכולת להוציא את הזקיקים העבים, הבריאים והגדולים ביותר ובכך המטופל מרוויח סיכויי הצלחה גדולים יותר להשתלה ופחות זקיקים נזרקים לפח (כ 5% בדר"כ במרפאות טובות).
שיטת ה fue באופן כללי היא שיטה פחות פולשנית וניתוחית, ההחלמה יחסית מהירה יותר ולא נדרשת הוצאה של תפרים כשבועיים לאחר ההשתלה (תהליך די כואב). ב fue ניתן לחזור לשגרה במהירות גדולה יותר מבסטריפ (אחרי יומיים שלושה).
יחד עם זאת לשיטת הסטריפ יש יתרונות מסויימים על פני שיטת ה fue … שיטת הסטריפ היא הרבה יותר מהירה גם לרופא וגם למטופל בדר"כ אחרי 6 – 8 שעות הטיפול מסתיים ועם כמות גדולה של זקיקים. לעומת זאת טיפול גדול ב fue יכול לקחת שעות ארוכות ומייגעות ולעתים אפילו יומיים/שלושה מלאים מה שדורש המון אורך רוח הן מצד המטופל והן מצד הרופא המטפל שנדרש להמון שעות של עבודה סיזיפית וקשה שדורשת ריכוז של 100 אחוז בכל מה שקשור להוצאת הזקיקים (כיווני צמיחה וכו ').
בגלל ששיטת הסטריפ היא משמעותית קצרה יותר גם מחיר הטיפול הוא בהתאם נמוך יותר. ככל שמספר השתלים שהמטופל צריך בטיפול אחד הוא גבוה כך גם עולה הפער במחיר בין השיטות.
